תחנת החלל הבינלאומית היא העצם המלאכותי, מעשי ידי אדם, הגדול ביותר הנמצא בשמים. היא גדולה כמגרש כדורגל בערך, ועלותה מיליארדים רבים של דולרים… לא לשווא היא נחשבת אחד המבנים היקרים ביותר שנבנו אי פעם!
התחנה היא תוצר של שיתוף פעולה בינלאומי בין סוכנויות החלל של ארצות הברית, רוסיה, יפן, קנדה וסוכנות החלל האירופית. כל אלה אחראיות יחד למימון, תפעול ותחזוק התחנה.
זוהי תחנת מחקר, לוויין מאויש המקיף את כדור הארץ, ועד כה ביקרו בה אסטרונאוטים מ-15 מדינות שונות. משנת 2000 התחנה מאוישת באופן קבוע וצוותי האסטרונאוטים שוהים בה למשך כמה חודשים לפני שהם מתחלפים. עד היום התחלפו בה עשרות צוותים. הם עורכים בה ניסויים מדעיים שונים, למשל בביולוגיה, כימיה, רפואה, פיזיולוגיה ועוד, וכן תצפיות מטאורולוגיות.
בתחנת החלל הבינלאומית משתמשים באנרגיה שמופקת ממשטחים סולאריים (קולטי שמש) המחוברים אליה. התחנה צפויה לפעול עד 2024, וייתכן שפעילותה תוארך עד 2028.
אז מה זה בעצם לווין?
לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל-ו-ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.
הלוויין המלאכותי הראשון היה "ספוטניק 1" ששוגר על ידי ברית המועצות למסלול סביב כדור הארץ ב-4 באוקטובר 1957.
בניית תחנת החלל הבינלאומית היא הישג אדיר! והוא נשען על שנים של מחקר חלל לאורך ההיסטוריה
האדם הראשון בהיסטוריה ששהה בחלל, והראשון שחג סביב כדור הארץ שמו יורי גגארין מברית המועצות. ב-12 באפריל 1961 השלימה החללית "ווסטוק" בה טס הקפה סביב כדור הארץ והשיבה את גגארין בשלום לאדמת ברית המועצות.
האדם הראשון שדרך על הירח, היה ניל ארמסטרונג אשר יצא לחלל במשימה של אפולו 11 בשנת 1969.
כל העולם עקב אחר מסעה של החללית, משלב השיגור ועד שלב הנחיתה המרגש. אך בימים אלו, לרוב האוכלוסייה לא היו טלוויזיות.
תדמיינו לרגע שאתם יושבים כל המשפחה בסלון ומאזינים למשדר הרדיו המחכה לנחיתת החללית. פתאום בוקע מהרדיו המשפט הבא: צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות!
מאמצע שנות ה־60 ועד לאמצע שנות ה־70 בוצעו 65 נחיתות על הירח אבל ב־1976 פסקו השיגורים אל הירח למשך תקופה ממושכת. היום, המחקר על הירח גדל והתרחב.
עכשיו אנחנו רואים את צילומי הנוף מתחנת החלל הבינלאומית.
עכשיו אנחנו רואים את השמש.
מסת השמש היא 99.86% מכלל המסה הידועה של מערכת השמש, והשפעתה על הגופים השונים בה רבה מאוד.
הגופים הגדולים (כוכבי הלכת) במערכת השמש מצויים במסלולי סיבוב סביב השמש, כאשר כוח הכבידה של השמש הוא הכוח המחזיק אותם במסלול, ומונע מהם לברוח לחלל הרחוק.
אתם כנראה גם יודעים שביחס לכדור הארץ השמש עצומה בגודלה, ושהיא כדור אדיר של פלזמה לוהטת, המפיצה אנרגיה רבה החיונית כל כך לקיומם של חיים על פני כדור הארץ.
כדי להמחיש את ההפרש במידות – אילו השמש הייתה בגוד לגופכם, כדור הארץ היה בגודל הזרת בכף רגלכם… יותר ממיליון כדורים בגודל כדור הארץ יכולים להיכנס לתוך השמש!
פני השמש לוהטות בטמפרטורה הקרובה ל-6,000 מעלות, ובליבתה הטמפרטורה מגיעה לכ-15 מיליון מעלות. למעשה, במרכז השמש מתחוללים כל הזמן תהליכי היתוך גרעיני, המזכירים פצצת מימן, אבל בעוצמה רבה פי כמה וכמה. לאור הנפלט מן השמש לוקח מעט יותר מ-8 דקות להגיע לכדור הארץ.
האם השמש תפסיק אי פעם להאיר?
השמש שלנו היא כוכב בגיל העמידה. היא נולדה לפני זמן רב, גם במושגים אסטרונומיים: כ-4.5 מיליארד שנים לערך.
במשך 5.4 מיליארד השנים הקרובות השמש תמשיך להאיר, תתחמם עוד יותר ותגדל בסיום תקופה זו, השמש תתנפח בתהליך מואץ אף יותר, ותגדל פי מאה! וזה לא הכול, הו לא. נוסף לכל זאת, אור השמש, שהוא כיום צהוב, יתחלף באור אדום, ממש כאילו עטף מישהו את השמש בצלופן אדום. לבסוף, השמש שלנו תסיים את חייה כננס לבן. גודלה יהיה דומה לזה של כדור הארץ, אבל היא תהיה צפופה מאוד ועשויה רובה מפחמן. ואתם יודעים מהו פחמן שנוצר בלחץ וחום גבוה – נכון, יהלום. השמש תמות ככוכב שמבנהו מזכיר יהלום. סוף יאה לכוכב שאנו חייבים לו את חיינו.
בים חושבים כי בניגוד לכוכב לכת השמש עומדת במקום, אולם כפי שאמר איינשטיין גאון הגאונים, הכול יחסי! השמש אמנם עומדת במרכז מערכת השמש, אולם גם מערכת השמש שלנו נעה במסלול סביב מרכז הגלקסיה שלנו – שביל החלב. למעשה נעה השמש סביב מרכז הגלקסיה במהירות מסחררת של כמעט 800,000 קמ"ש!
השמש היא גוף חי ומשתנה, אף רגע על פניה אינו דומה למשנהו. פני השטח של השמש מלאים התפרצויות, מערבולות, ומה שאנו קוראים לו "כתמי שמש".
השמש נראית מעט כמו סיר תבשיל מבעבע, וכל התפרצות והתלקחות עליה שולחות גלי קרינה אדירים הנקראים "רוח השמש" ויכולים להשפיע רבות על חיינו כאן בכדור הארץ.
אז מחוץ למערכת השמש שלנו יש הרבה גלקסיות אחרות.
אחת התכונות הבסיסיות של חומר, הוא היותו בעל כוח כבידה, כלומר שהוא מושך אליו כל חומר אחר. פיסות של חומר אינן אוהבות לשבת להן בדד במרחבי היקום, והן מושכות אליהן פיסות של חומר נוסף. כמו בני אדם, אשר מתגוררים בשכונות, בתוך ערים, שנמצאות במדינות וכך הלאה – גם הכוכבים אוהבים לחיות בקבוצות. קבוצה מאסיבית של כוכבים הנמצאים באותה "שכונה" נקראים יחד גלקסיה. בגלקסיה נמצאים גם כוכבי לכת, אסטרואידים, שביטים, עננות אבק וגז ועוד גופים קטנים נוספים.
מעניין לציין, כי כל נקודות האור הקטנות אשר אתם רואים בשמי הלילה (מלבד כמה יוצאים מן הכלל בודדים) הם כוכבים השייכים לשכונה הקרובה שלנו, בגלקסיית שביל החלב. ככל הנראה יש עוד מאות מיליארדי גלקסיות ברחבי היקום, והן רחוקות מדי מכדי שנוכל לראותן בשמי הלילה שלנו. אם חשבתם שיש הרבה כוכבים בשמים, קחו בחשבון שאנו מביטים בחלקיק זעיר מסך הכוכבים ביקום כולו.
אז אנחנו יודעים שכדור הארץ שלנו הוא כדור מאוד מיוחד. עד כה האדם לא גילה חיים באף כוכב אחר, למרות המאמצים למצוא אותם. מגוון בעלי החיים שנוצרו על הכוכב שלנו הוא עצום. כאן אנחנו רואים דוגמא לעושר מיני בעלי החיים שיש מתחת לפני המים.
